כללי
אישה נשואה זכאית לקבל מזונות אישה מבעלה, עד לקבלת הגט, בסכום שיאפשר לה לחיות ברמת החיים אליה הורגלה במהלך נישואיה, על פי הכלל "עולה עמו ואינה יורדת".
מזונות האישה כוללים, בין היתר, מזון, ביגוד והנעלה, מדור והוצאות הבית, הוצאות רכב, קוסמטיקה והיגיינה, נסיעות, נופש, פנאי ובילויים, וכיוצ"ב. למעשה, מדובר בכל הוצאותיה של האישה במהלך הנישואין.
הזכות למזונות אישה
פסיקת מזונות אישה אינה אוטומאטית, וישנם מקרים, בהתקיים נסיבות מסוימות, כי זכאותה של האישה למזונות תשלל, מכוח עילות שבדין העברי. למשל: אישה בוגדת, אישה מורדת, אישה שעזבה את הבית ללא הצדקה, וכיוצ"ב עילות נוספות.
לשאלת זכאותה של האישה למזונות יש חשיבות מכרעת לאופן ניהול ההליכים המשפטיים, כך שאישה הזכאית למזונות מבעלה, תהנה מאורך נשימה כלכלי, ותוכל לנהל את ההליכים המשפטיים בתבונה, על מנת להשיג את מטרותיה. פסיקת מזונות אישה עשויה אף לזרז את הגט המיוחל, כך שבעל שחויב במזונות אישה, ישאף "להיפטר" מהחיוב שהושת עליו, וימהר לתת את הגט. מנגד, אי פסיקת מזונות אישה, עלול להוביל לסרבנות גט, לאמצעי לחץ על האישה, ולהתארכות הליכי הגירושין.
הסמכות לדון במזונות אישה
זכותה של האישה להגיש תביעה למזונותיה לבית המשפט לענייני משפחה, או לבית הדין הרבני, לפי שיקול דעתה. יחד עם זאת, במידה והבעל הקדים, והגיש לבית הדין הרבני תביעת גירושין, בה כרך כדין את מזונות האישה, אזי, לבית הדין הרבני תהא סמכות לדון במזונות האישה.
גובה המזונות
גובה המזונות נקבע על פי צרכי האישה, על פי הכנסת הבעל, הן מעבודה והן מרכוש, ומפוטנציאל ההשתכרות של הבעל.
אישה עובדת - האם זכאית למזונות מבעלה?
אישה שעובדת, והכנסתה מספיקה לה לכל צרכיה, אינה זכאית לדמי מזונות אישה. אישה עובדת "תצא במזונותיה תחת מעשה ידיה", כלומר, תשתמש בהכנסותיה מעבודתה לכלכלתה, ובעלה לא יידרש לזון אותה. במידה והכנסתה אינה מספיקה לכיסוי כל צרכיה, יחויב הבעל בהשלמת מזונותיה, כך שיספיקו לכל צרכיה, בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה. חשוב לדעת, כי אישה אינה חייבת לממש את רכושה לצורך כלכלתה!
מזונות "מעוכבת מחמתו"
כאשר בית הדין הרבני נותן פסק דין ומחייב את הצדדים להתגרש, והבעל מסרב ליתן גט, זכאית האישה להגיש תביעת מזונות בעילה של "מעובת מחמתו", גם אם יש לה הכנסה מספקת.
האם בעל יכול לחייב את אשתו לעבוד?
התשובה לכך היא שלילית. בעל אינו רשאי לדרוש מאשתו לצאת לעבוד, והכלל הבסיסי הוא שאישה אינה חייבת לעבוד, ולא מתחשבים בפוטנציאל ההשתכרות שלה, להוציא במקרים חריגים, למשל כשהאישה בעלת מקצוע, עבדה שנים רבות, ומסוגלת לעבוד, או במקרים של נישואים קצרים.
אישה שהפסיקה לעבוד סמוך לתחילת הליכי הגירושין - האם זכאית למזונות?
אישה העוזבת מקום עבודה, על מנת לזכות בדמי מזונות מבעלה, עלולה לאבד את זכאותה למזונות, לאור פוטנציאל ההשתכרות המוכח שלה, או שיקזזו מדמי המזונות את הכנסתה לפני הפסקת העבודה. צעד כזה, של עזיבת מקום העבודה סמוך לתחילת הליכי הגירושין, אינו מומלץ, ועלול לגרום לנזק בטווח הארוך, בכמה מישורים. מעבר לכך שהאישה עלולה לאבד את זכאותה למזונות, או לקבל מזונות בשיעור נמוך, בל נשכח, כי בעל חייב במזונות אישה עד לגט, כך שגם אם תזכה האישה במזונות, מדובר בחיוב זמני, ולאחר הגט, תמצא עצמה האישה ללא עבודה, ללא זכויות סוציאליות, וללא דמי מזונות.
מדור ספציפי
בית הדין הרבני הוא היחידי המוסמך ליתן לאישה צו למדור ספציפי, כחלק ממזונותיה. הצו מקנה לאישה זכות למדור ייחודי בדירת המגורים, וניתן די בקלות, כאשר תביעת מזונות האישה נדונה בפני בית הדין הרבני, והבטחת המדור מבוקשת במסגרתה.
דרך אחרת לקבל צו למדור ספציפי, היא במסגרת תביעה לשלום בית, המוגשת מטעם האישה. צו זה נועד למנוע את פירוק השיתוף בדירה, על מנת שלא לסכל את הסיכוי לחזור לשלום בית.
מזונות לידועה בציבור
בית המשפט העליון, התייחס לאחרונה לסוגיה זו, ובפסק דין תקדימי (רע"א 8256/99, פלוני נ' פלונית והיוהמ"ש), קבע את העיקרון לפיו ידועה בציבור זכאית לדמי מזונות מבן זוגה, למשך תקופה שאורכה והיקפה תלי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
מקור החובה אינו בדיני המשפחה, כי אם במערכת היחסים החוזית שנוצרה בין בני הזוג, לפיה הידוע בציבור התחייב לזון את הידועה בציבור.
בית המשפט קבע כי לא סביר שהאישה תחיה עם הגבר, כבני זוג נשואים, תקיים את חובותיה כלפיו, מבלי להנות מהזכויות המוקנות לה, ובראש ובראשונה הזכות לכלכלתה.
הפסיקה פיתחה בנושא זה מבחנים שמתקיימים גם בהיעדר קיומו של הסכם בין הצדדים, כך לדוגמא, בבר"ע 8266/99 פלונית נגד פלונית, פ" נח(2) 213, קבע השופט גרנית, כי "תחושת ההגינות, הצדק והיושר, מחייבים להגן על התובעת, שהיא הצד החלש מבחינה כלכלית ולקבוע כי על הנתבע להמשיך ולתמוך בתובעת מבחינה כלכלית, אי חיוב הנתבע במזונות התובעת יהיה בניגוד לחובתו לנהוג כלפיה בתום לב..."
פסיקה זו היא דוגמא קלאסית לחיוב בן זוג במזונות במסגרת חיים של ידועים בציבור.
מזונות בנישואין אזרחיים
בית המשפט העליון, קבע ברע"א 8256/99, פלונית נ' פלוני, כי בעל חייב במזונות אשתו, גם כשבני הזוג נשאו בנישואין אזרחיים, שמקור החובה בדיני החוזים.
חיוב המזונות מושתת גם על עיקרון תום הלב. כב' הנשיא ברק קבע, כי גם אם לא הוכח הסכם בין בני הזוג, ההגינות והצדק מחייבים חיוב מזונות, ובלבד שהדבר נדרש על פי היושר, ההגינות ותחושת הצדק.
שיעור המזונות ומשך תקופת החיוב בהם, כמו גם קיומן של עילות השוללות את המזונות, יקבעו על פי עיקרון תום הלב.
מזונות מן העיזבון
חוק הירושה קובע, כי בן זוג, ילדים (במקרים חריגים גם נכדים) או הורים, שהשאיר אחריו המנוח, רשאים לפנות לבית המשפט בתביעה למזונות מן העיזבון, שישולמו מתוך הרכוש והכספים שהותיר אחריו המנוח, והם בבחינת חוב של העיזבון.
שיעור המזונות יקבע על פי מספר פרמטרים, וביניהם:
? שוווי העיזבון
? במה שהזכאי למזונות עשוי לקבל מן העיזבון כיורש על פי דין או כיורש על פי צוואה
? רמת החיים בה חי המנוח והזכאים למזונות, ערב פטירתו
? ברכושו של הזכאי למזונות
? בהכנסתו של הזכאי למזונות, מכל מקור, ובלבד שלגבי בן זוגו של המוריש לא יתחשב בית המשפט בהכנסתו מעבודתו, אלא אם הכנסתו שימשה גם ערב מותו לפרנסת בן הזוג
? במזונות שהזכאי יכול לקבל על פי חוק המזונות
האם ידועה בציבור זכאית למזונות מן העיזבון?
ידועה בציבור זכאית למזונות מן העיזבון, כאילו הייתה אישה נשואה, ובלבד שאף אחד מן הצדדים לא היה נשוי לאחר, ערב הפטירה.
המאמר נכתב ע"י עו"ד הדר פרידמן קובארי- http://www.hfriedman-law.com
נערך על ידי http://www.misma.co.il
אין באמור לעיל כדי להוות חוות דעת משפטית, אין בו כדי להוות תחליף ליעוץ משפטי מקצועי ע"י עו"ד הבקיא בנושא, ואין בכך כדי להוות המלצה לעשיית פעולה משפטית או הימנעות מעשייתה.
אישה נשואה זכאית לקבל מזונות אישה מבעלה, עד לקבלת הגט, בסכום שיאפשר לה לחיות ברמת החיים אליה הורגלה במהלך נישואיה, על פי הכלל "עולה עמו ואינה יורדת".
מזונות האישה כוללים, בין היתר, מזון, ביגוד והנעלה, מדור והוצאות הבית, הוצאות רכב, קוסמטיקה והיגיינה, נסיעות, נופש, פנאי ובילויים, וכיוצ"ב. למעשה, מדובר בכל הוצאותיה של האישה במהלך הנישואין.
הזכות למזונות אישה
פסיקת מזונות אישה אינה אוטומאטית, וישנם מקרים, בהתקיים נסיבות מסוימות, כי זכאותה של האישה למזונות תשלל, מכוח עילות שבדין העברי. למשל: אישה בוגדת, אישה מורדת, אישה שעזבה את הבית ללא הצדקה, וכיוצ"ב עילות נוספות.
לשאלת זכאותה של האישה למזונות יש חשיבות מכרעת לאופן ניהול ההליכים המשפטיים, כך שאישה הזכאית למזונות מבעלה, תהנה מאורך נשימה כלכלי, ותוכל לנהל את ההליכים המשפטיים בתבונה, על מנת להשיג את מטרותיה. פסיקת מזונות אישה עשויה אף לזרז את הגט המיוחל, כך שבעל שחויב במזונות אישה, ישאף "להיפטר" מהחיוב שהושת עליו, וימהר לתת את הגט. מנגד, אי פסיקת מזונות אישה, עלול להוביל לסרבנות גט, לאמצעי לחץ על האישה, ולהתארכות הליכי הגירושין.
הסמכות לדון במזונות אישה
זכותה של האישה להגיש תביעה למזונותיה לבית המשפט לענייני משפחה, או לבית הדין הרבני, לפי שיקול דעתה. יחד עם זאת, במידה והבעל הקדים, והגיש לבית הדין הרבני תביעת גירושין, בה כרך כדין את מזונות האישה, אזי, לבית הדין הרבני תהא סמכות לדון במזונות האישה.
גובה המזונות
גובה המזונות נקבע על פי צרכי האישה, על פי הכנסת הבעל, הן מעבודה והן מרכוש, ומפוטנציאל ההשתכרות של הבעל.
אישה עובדת - האם זכאית למזונות מבעלה?
אישה שעובדת, והכנסתה מספיקה לה לכל צרכיה, אינה זכאית לדמי מזונות אישה. אישה עובדת "תצא במזונותיה תחת מעשה ידיה", כלומר, תשתמש בהכנסותיה מעבודתה לכלכלתה, ובעלה לא יידרש לזון אותה. במידה והכנסתה אינה מספיקה לכיסוי כל צרכיה, יחויב הבעל בהשלמת מזונותיה, כך שיספיקו לכל צרכיה, בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה. חשוב לדעת, כי אישה אינה חייבת לממש את רכושה לצורך כלכלתה!
מזונות "מעוכבת מחמתו"
כאשר בית הדין הרבני נותן פסק דין ומחייב את הצדדים להתגרש, והבעל מסרב ליתן גט, זכאית האישה להגיש תביעת מזונות בעילה של "מעובת מחמתו", גם אם יש לה הכנסה מספקת.
האם בעל יכול לחייב את אשתו לעבוד?
התשובה לכך היא שלילית. בעל אינו רשאי לדרוש מאשתו לצאת לעבוד, והכלל הבסיסי הוא שאישה אינה חייבת לעבוד, ולא מתחשבים בפוטנציאל ההשתכרות שלה, להוציא במקרים חריגים, למשל כשהאישה בעלת מקצוע, עבדה שנים רבות, ומסוגלת לעבוד, או במקרים של נישואים קצרים.
אישה שהפסיקה לעבוד סמוך לתחילת הליכי הגירושין - האם זכאית למזונות?
אישה העוזבת מקום עבודה, על מנת לזכות בדמי מזונות מבעלה, עלולה לאבד את זכאותה למזונות, לאור פוטנציאל ההשתכרות המוכח שלה, או שיקזזו מדמי המזונות את הכנסתה לפני הפסקת העבודה. צעד כזה, של עזיבת מקום העבודה סמוך לתחילת הליכי הגירושין, אינו מומלץ, ועלול לגרום לנזק בטווח הארוך, בכמה מישורים. מעבר לכך שהאישה עלולה לאבד את זכאותה למזונות, או לקבל מזונות בשיעור נמוך, בל נשכח, כי בעל חייב במזונות אישה עד לגט, כך שגם אם תזכה האישה במזונות, מדובר בחיוב זמני, ולאחר הגט, תמצא עצמה האישה ללא עבודה, ללא זכויות סוציאליות, וללא דמי מזונות.
מדור ספציפי
בית הדין הרבני הוא היחידי המוסמך ליתן לאישה צו למדור ספציפי, כחלק ממזונותיה. הצו מקנה לאישה זכות למדור ייחודי בדירת המגורים, וניתן די בקלות, כאשר תביעת מזונות האישה נדונה בפני בית הדין הרבני, והבטחת המדור מבוקשת במסגרתה.
דרך אחרת לקבל צו למדור ספציפי, היא במסגרת תביעה לשלום בית, המוגשת מטעם האישה. צו זה נועד למנוע את פירוק השיתוף בדירה, על מנת שלא לסכל את הסיכוי לחזור לשלום בית.
מזונות לידועה בציבור
בית המשפט העליון, התייחס לאחרונה לסוגיה זו, ובפסק דין תקדימי (רע"א 8256/99, פלוני נ' פלונית והיוהמ"ש), קבע את העיקרון לפיו ידועה בציבור זכאית לדמי מזונות מבן זוגה, למשך תקופה שאורכה והיקפה תלי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
מקור החובה אינו בדיני המשפחה, כי אם במערכת היחסים החוזית שנוצרה בין בני הזוג, לפיה הידוע בציבור התחייב לזון את הידועה בציבור.
בית המשפט קבע כי לא סביר שהאישה תחיה עם הגבר, כבני זוג נשואים, תקיים את חובותיה כלפיו, מבלי להנות מהזכויות המוקנות לה, ובראש ובראשונה הזכות לכלכלתה.
הפסיקה פיתחה בנושא זה מבחנים שמתקיימים גם בהיעדר קיומו של הסכם בין הצדדים, כך לדוגמא, בבר"ע 8266/99 פלונית נגד פלונית, פ" נח(2) 213, קבע השופט גרנית, כי "תחושת ההגינות, הצדק והיושר, מחייבים להגן על התובעת, שהיא הצד החלש מבחינה כלכלית ולקבוע כי על הנתבע להמשיך ולתמוך בתובעת מבחינה כלכלית, אי חיוב הנתבע במזונות התובעת יהיה בניגוד לחובתו לנהוג כלפיה בתום לב..."
פסיקה זו היא דוגמא קלאסית לחיוב בן זוג במזונות במסגרת חיים של ידועים בציבור.
מזונות בנישואין אזרחיים
בית המשפט העליון, קבע ברע"א 8256/99, פלונית נ' פלוני, כי בעל חייב במזונות אשתו, גם כשבני הזוג נשאו בנישואין אזרחיים, שמקור החובה בדיני החוזים.
חיוב המזונות מושתת גם על עיקרון תום הלב. כב' הנשיא ברק קבע, כי גם אם לא הוכח הסכם בין בני הזוג, ההגינות והצדק מחייבים חיוב מזונות, ובלבד שהדבר נדרש על פי היושר, ההגינות ותחושת הצדק.
שיעור המזונות ומשך תקופת החיוב בהם, כמו גם קיומן של עילות השוללות את המזונות, יקבעו על פי עיקרון תום הלב.
מזונות מן העיזבון
חוק הירושה קובע, כי בן זוג, ילדים (במקרים חריגים גם נכדים) או הורים, שהשאיר אחריו המנוח, רשאים לפנות לבית המשפט בתביעה למזונות מן העיזבון, שישולמו מתוך הרכוש והכספים שהותיר אחריו המנוח, והם בבחינת חוב של העיזבון.
שיעור המזונות יקבע על פי מספר פרמטרים, וביניהם:
? שוווי העיזבון
? במה שהזכאי למזונות עשוי לקבל מן העיזבון כיורש על פי דין או כיורש על פי צוואה
? רמת החיים בה חי המנוח והזכאים למזונות, ערב פטירתו
? ברכושו של הזכאי למזונות
? בהכנסתו של הזכאי למזונות, מכל מקור, ובלבד שלגבי בן זוגו של המוריש לא יתחשב בית המשפט בהכנסתו מעבודתו, אלא אם הכנסתו שימשה גם ערב מותו לפרנסת בן הזוג
? במזונות שהזכאי יכול לקבל על פי חוק המזונות
האם ידועה בציבור זכאית למזונות מן העיזבון?
ידועה בציבור זכאית למזונות מן העיזבון, כאילו הייתה אישה נשואה, ובלבד שאף אחד מן הצדדים לא היה נשוי לאחר, ערב הפטירה.
המאמר נכתב ע"י עו"ד הדר פרידמן קובארי- http://www.hfriedman-law.com
נערך על ידי http://www.misma.co.il
אין באמור לעיל כדי להוות חוות דעת משפטית, אין בו כדי להוות תחליף ליעוץ משפטי מקצועי ע"י עו"ד הבקיא בנושא, ואין בכך כדי להוות המלצה לעשיית פעולה משפטית או הימנעות מעשייתה.
המסמכיה- מאגר הטפסים והמסמכים הגדול בישראל
http://www.misma.co.il
http://www.misma.co.il
